איך להתכונן למצגת או פיץ'? (רמז: ציפי שביט)

ללמוד בעל-פה את הטקסט שלך במצגת זה קצת כמו להשתמש בוייז.
עוברים לאוטומט והוא לוקח אותך לאן שצריך.
אבל, כמו בוייז, יש פה קאצ':
אם האפליקציה נתקעת – הלך עליך, ועוד באמצע שומקום.

אם למדת בעל-פה ופתאום משהו מסיח את דעתך באמצע המצגת –
זה עלול לשתק אותך לגמרי ולגרום לך לאבד לא רק מילה אלא את הדרך חזרה אל המסלול…

אחת הסיבות שבגללן זה קורה קשורה ל'מנגינה' ולא למילים עצמן:
רוב האנשים, כשעושים חזרות על טקסט, אומרים אותו כל פעם באותה צורה (שהיא לדעתם הצורה הנכונה לומר את התוכן).

אם התירגול שלך חוזר באותו טון ומקצב, עם עצירות והדגשות באותם מקומות, אז המילים שלך נשמרות במוח בצמידות למקצב ולטון דיבור מאד ספציפי שתרגלת.
כמו לזכור בעל-פה שיר.

ברגע שקורה משהו בלתי-צפוי, הרצף נקטע, וכל ה'מוסיקה' הולכת לאיבוד.
המוח שלך, שהורגל להגיד את המילה רק בדרך מסוימת, לא יודע מה לעשות עכשיו עם חצי משפט, או איך להשלים אותו.

איך אפשר להתגבר על העניין?

כשאני עובדת עם מרצים או מנהלים לקראת פרזנטציות, אנחנו מקפידים לחזור על הטקסט בהרבה סגנונות שונים.
חוזרים על הטקסט כל פעם בדרך אחרת וחדשה, כל אחת יותר מוגזמת מהשנייה…
וכמה שיותר רחוק מה'נכון' – יותר טוב!

פעם אחת אומרים את התוכן בחיקוי של ציפי שביט (עם כל האנרגיות!!).
פעם נוספת התוכן נאמר כמו שדרן ספורט שמשדר משחק גורלי.
פעם שלישית באיטיות כמו חילזון.
פעם רביעית במהירות מטורפת.
הצעות נוספות: במבטא ספרדי / כמו איש זקן / כמו שמספרים אגדת ילדים / תוך כדי ריקוד סלסה….

כמובן שמגיעים גם להגיד את הטקסט 'כמו שצריך', כמו שנראה לנו אפקטיבי ורצוי.

למה זה כל-כך מוצלח?
כי זה מאפשר לגוף שלך להכיר את המילים גם בלי המנגינה, ולהתרגל אליהן ביותר מדרך אחת.
מכניס המון גמישות עם הגשת המצגת.
וכך, אם משהו יתקע לך את הרצף – יהיה לך הרבה יותר קל לצאת מזה.
(וגם, זה הופך את החזרות לכיפיות… ומפוגג חלק מהאימה של העמידה מול קהל.)

נסו את זה בבית!

2017-11-01T18:48:37+00:00