דרוש: ביטחון עצמי שנשאר

בטחון עצמי. עניין חמקמק.

רגע אחד נראה שיש לנו אותו ופתאום הוא מתערער. יש מצבים שבהם אנחנו הכי בטוחים בעצמנו, ובמצבים אחרים מרגישים מעורערים בלי שום סיבה.

זה יכול לקרות ממבט, אוירה כלשהי, כמות אנשים בחדר או הנושא שעליו מדברים. זה בטחון-שתלוי-בדבר.

בסרטון המרתק של ג'יל בולט טיילור היא מתארת את ההבדל בין שתי האונות של המוח וחוויית העצמי שהן מייצרות:

  • באונה הימנית של המוח אנחנו חווים את עצמנו כחלק בלתי נפרד מהיקום, כאנרגיה אינסופית וכל-יכולה. כנוכחות בהירה ושלווה.
  • האונה השמאלית היא זו שמייצרת לנו חוויית 'אני' נפרדת מהסביבה, כלומר מייצרת ישות שיש לה מרחב אישי, גבולות, שאיפות ורצונות, אגו.

הסינרגיה בין שתי האונות מאפשרת לנו מצד אחד לנוע בעולם בנוחות ובטחון ומצד שני לפעול על העולם ולשנות אותו בהתאם לשאיפות ולרצונות שלנו.

רק שאצל הרבה אנשים האונה השמאלית תפסה פיקוד והשתלטה על העניינים לגמרי… וזה יוצר בעיה.

אם אנחנו חווים רק נפרדות – קשה לנו לייצר בטחון עצמי שפשוט הולך איתנו לכל מקום. בטחון עצמי בסיסי שאינו תלוי בדבר.

אז אנחנו נאחזים בגורמים חיצוניים שיתנו לנו בטחון… אבל זה לא מחזיק.

וכאן הגוף נכנס לתמונה 🙂

להיות נוכחים בגוף זה להיות מחוברים, ולא מהראש. זה מחבר אותנו להוויה הנינוחה של האונה הימנית, זאת שפשוט נמצאת.

חיזוק הנוכחות הגופנית בשיטת לאבאן הוא תרגול פשוט ומרתק, שמעשיר את חוויית האני ומחזק את הבטחון העצמי.

 

קראו גם על: איך להישאר אותנטי מול טלפרומפטר | העברת מסרים בזום