ליל הסדר: הפרזנטציה הגדולה

עבור הרבה אנשים, פסח זה לא חג החירות אלא משימת דיבור מול קהל.

קריאת ההגדה בליל הסדר היא לכאורה משהו "קטן", כמה שורות תמימות (אם מצליחים לדלג על בן-זומא כמובן…) – אבל הסיסטם שלנו לא מבחין בין אולם הרצאות בכנס חשוב לבין שולחן משפחתי עמוס במטעמים ובדודות והלחץ משתק והורס את הערב כולו.

לפעמים אני שואלת את עצמי אם כל הקטע של לשתות 44 כוסות יין הומצא על-ידי מישהו עם פחד קהל כדי להקל על העניין….

בכל אופן – אם מגייסים את הגוף לעבוד איתנו ולא נגדנו, המצב משתפר מהותית. קבלו כמה טיפים שמאפשרים להפחית את הסבל (כי הרי כבר יצאנו ממצרים…) ולהיות פתוחים להנות מהאירוע:

• תמקדו את הפוקוס שלכם החוצה ולא פנימה. שבו ליד הבנאדם שהכי כיף לכם איתו (או התינוק שדורש הכי הרבה תשומת לב).
•  זוזו. כן, גם כשיושבים בכיסא ליד שולחן הגוף יכול להיות אקטיבי ואז הוא פחות אומלל/לחוץ. למשל: לכתוב אותיות על הריצפה עם כף הרגל. להפעיל את שרירי הירכיים במקצבים מגוונים (לפי שירי ההגדה..).
• תנשמו כך שהנשיפה קצת יותר ארוכה מהשאיפה. ובאופן כללי לנשום לאט וברכות.
• תהיו שם בשביל האחרים: יותר קל לנו להתמודד עם הקשיים שלנו כשאנחנו מגוייסים למטרה כלשהי. אם יש מישהו מבני המשפחה שאתם יודעים שקשה לו או צריך אתכם במיטבכם – התמקדו בו וביכולת שלכם לאפשר לו חוויה טובה.

חג שמח לכולנו!!!

*תודה לבני משפחתי שהסכימו לאאוטינג!!