להיות נוכח. לגמרי.

כמעט בכל סדנה שאני מעבירה, הנושא הראשון שעליו עובדים הוא נוכחות.
כלומר, הכוח שבלהיות נוכח לגמרי במה שקורה כאן ועכשיו.
כמו שחקן כדורסל בעיצומו של משחק – כל כולו מרוכז במה שקורה, וכשצריך הוא מגיב.
השבוע עבדתי עם תלמידי התכנית ליזמות חברתית בסמינר הקיבוצים.
ציינתי שכשאני עם הטלפון ביד, הנוכחות שלי היא לא של 100%.
אחד הסטודנטים התווכח איתי: "אולי אצלך זה ככה אבל אני חד-משמעית יכול להיות גם בטלפון וגם לשמוע את כל מה שקורה בחדר".

אולי.

אבל… לא סתם קוראים לתשומת לב 'תשומת לב'.
זה הרבה יותר מלשמוע עם האוזניים.

בכל מפגש בין אנשים קורה הרבה יותר ממה שנאמר ביניהם.
תשומת לב מלאה מאפשרת לקלוט רבדים מרובים ומורכבים בתוך הסיטואציה. היא מאפשרת לא רק לשמוע את מה שציפינו לשמוע אלא גם לקבל רמזים על מה שעומד לקרות או מה שמתרחש מתחת לפני השטח.
בנוסף, תשומת לב מלאה מאפשרת להגיב לניואנסים, למבט קצר, לפאוזה רגעית, ולאפשר גם לפרטנר שלך להרגיש שיש ביניכם אינטראקציה משמעותית כרגע.
תשומת לב חלקית, מבעד לסמארטפון שבו אני מסתכלת כרגע, אמנם מאפשרת לקלוט את התמונה הגדולה ואת המלל – אבל הרבה היבטים של רגש או מסרים לא-מילוליים שהם חלק ממערכת היחסים יישארו מחוץ לטווח הקליטה.

כשחווים במהלך הסדנה את האפשרות להיות נוכח באופן מלא – פתאום מבינים את ההבדל הקטן-אבל-משמעותי שבין להיות די נוכח לבין הדבר האמיתי.

הנה סרטון מצוין על המשמעות המודרנית של 'להיות מחובר'.

 

 

 

2017-07-09T08:13:38+00:00