5 עובדות שלא ידעת על דיבור מול קהל
אם יש לך פחד קהל או קושי בפרזנטציה, אולי זה נובע מציפיות לא מציאותיות שלך מעצמך ומהמצב, ריכזתי כאן עבורך כמה אמיתות שממש כדאי לדעת:
-
גם דוברים מנוסים ומוצלחים מתרגשים לפני שהם עולים לבמה.
כן כן, מה ששמעת. דפיקות לב, הרגשה שהחזה מתפוצץ. חוסר מנוחה בגוף. רק מה? הם לא מתרגשים מההתרגשות. הם מבינים שזו התרגשות של 'חימום מנועים' והיא חלק מהעניין.
אחת המרצות הכי מבוקשות בארץ אמרה לי פעם שהיא מתה מפחד מהיום בו היא תפסיק להתרגש, "כי זה יהיה היום שבו אפסיק להרצות". -
ברמה הפיזית, הופעה בפני קהל ש-ו-נ-ה משיחת אחד על אחד, בדיוק כמו שריצה שונה מהליכה.
מול קהל הגוף נדרש לדבר בעוצמה אחרת, הביטוי רחב יותר. יותר דם צריך לזרום ומרגישים את זה בגוף. למי שלא רגיל זה מאמץ! (אבל באותה מידה גם מעורר ומלהיב לפעמים).
זו הסיבה שבגללה ממש כדאי לעשות חימום פיזי קצר לפני שמתחילים. -
דיבור מול קהל הוא עניין דינאמי שזז ומשתנה כל הזמן.
בכל הרצאה יש עליות וירידות. אם באת בציפייה להרגיש אותו דבר כל הזמן אז טעית בגדול. יש רגעי שיא, ויש רגעי מאמץ. יש רגעים שבהם הקהל איתך ב100% ורגעים אחרים שבהם צריך להחזיר אותם אליך
וככה זה בכל הרצאה, כמו בכל מערכת יחסים.כדי להרגיש בנוח מול קהל צריך להסכים לפעול בתוך אי-הודאות הזאת ולא להילחם בה, אחרת מפסידים.
-
הקהל לא קולט את כל הפרטים שנאמרים ו/או מוצגים.
נכון שאמרנו שהרצאה היא עניין דינאמי? אז זה עובד גם לטובתינו.
מחקרים מראים ש 93% ממה שאנחנו קולטים בתקשורת בין אישית קשור להיבטים הלא-מילוליים ולא למסר.
מה זה אומר? שאם טעית במילה, משפט או פסקה – זה לא סוף העולם!
בין אם נתקן את הטעות ("אופס, התכוונתי לומר X") או פשוט נמשיך הלאה – הקהל יזרום עם זה. -
רק מרצה שמרויח ביושר את תשומת לבו של הקהל מקבל אותה.
קהל, מטבעו, לא נוטה להיות מרותק למרצה. אמת מצערת אך נכונה.
הקהל לא מתמסר למרצה מתוך רצון טוב בלבד אלא מתוך מניע כלשהו וזה דורש מהמרצה לפעול, לגרות, לסקרן, להבטיח ולקיים.
בעצם זה דורש מהמרצה להוביל את הקהל רגע אחרי רגע - כשאתם רואים מרצה שהקהל מרותק אליו – שימו לב מה הוא עושה. סביר להניח שכל כולו מושקע בקהל שלו. אין דרך אחרת.
אני מקווה שהמידע הזה מעודד ורוצה שתדעו שבהחלט ניתן לרכוש את המיומנות הדינאמית של דיבור מול קהל.
מידע על המעבדה לדיבור מול קהל תמצאו בלשונית 'תכל'ס'.
קראו גם: