5 טיפים לא-רגילים לדיבור מול קהל

מה לא נאמר כבר על דיבור מול קהל? כל כך הרבה עצות חכמות, סרטונים, מאמרים וטיפים – ובכל זאת, הרבה אנשים מרגישים שאין להם דרך לפצח את העניין הזה ולהופיע מול קהל בבטחון עצמי וכריזמה כמו המרצה המצוינת שהם ראו ביוטיוב או כמו החבר הטוב שנראה כאילו נולד עם הכשרון הזה.

אז הפעם החלטנו לחלוק איתכם כלי מיוחד שאיתו אנחנו עובדים במעבדה לדיבור מול קהל. הוא קצת שונה וייתן לכם חומר חדש למחשבה על איך אתם ניגשים להופעה בפני קהל.

בואו נחשוב על הפרזנטציה כטיול מאורגן
כשאתם מדברים מול קהל – אתם בעצם מדריכי טיולים שלוקחים את הקהל שלכם לטיול תודעתי כלשהו. אמנם לא צריך לקום בשבילו מהכסא אבל הוא בהחלט סוג של טיול. 

אם חושבים על הפרזנטציה כטיול מאורגן, אז כבר פחות חושבים עליה בתור מבחן מכשיל או ועדת שיפוט מאיימת וקשוחה.
זו גישה הרבה יותר פרקטית לדיבור מול קהל, שמשקפת את היחסים האמיתיים בינך לבין הקהל שלך ושמאפשרת להירגע ולהתחיל לעבוד.

מהם 5 הטיפים לדיבור מול קהל שירגיש כמו 'טיול מאורגן' מרתק וסוחף? . קבלו:

1. לדבר מול קהל (או להדריך טיול מאורגן) זה קודם כל להוביל.
קבלו את עצמכם את התפקיד הזה, גם אם אתם הכי זוטרים או צעירים בחדר וגם אם יש לכם רק 2 דקות לדבר. כשאתם מציגים אתם מובילים את הקהל שלכם במסלול שרק אתם מכירים.

2. הקדישו מחשבה ליצירת מסלול ה'טיול' שלכם.
באילו נקודות תוכן אתם מתכוונים לעצור בדרך? לפי מה אתם יוצרים את החלוקה לפרקים בהרצאה שלכם? הרבה אנשים יוצרים את תוכן ההרצאה על אוטומט וממש חבל. האם יש בין הפרקים בהרצאה משהו משותף? או אולי משלים? ככל שתוכלו להבין את ה'מסלול' התודעתי שאתם יוצרים בעזרת התוכן ולתקשר אותו לקהל, כך הפרזנטציה שלכם תהיה יותר שלמה, ברורה ומרתקת.
הנה כמה דוגמאות 'ל'מסלולי טיול' שאפשר ליצור בהופעה מול קהל:

  • מסלול כוכב, שבו ההרצאה עוברת דרך כמה דוגמאות שונות או סיפורים שונים שמתחברים כולם לרעיון מארגן כלשהו.
  • מסלול מעגלי: מתחילים בנקודה מסוימת (זו יכולה להיות טבלת נתוני רווח או רגע בסיפור האישי שלכם..), ובסוף ההרצאה חוזרים אליה עם תובנות חדשות שאספנו בדרך.  
  • מסלול לינארי (קווי): תיאור תהליך או סיפור על ציר הזמן. התחלה-אמצע-סוף, הכי פשוט ולפעמים הכי מתבקש. 
  • מסלול שלוקח אותנו מהסיבה אל התוצאה / מתיאור הבעיה אל הפתרון (או כמה פתרונות)

3. מעברים בין זום-אין וזום-אאוט.
זוכרים שאנחנו יוצרים חוויה עבור הקהל? יופי.
אחד הכלים החזקים ליצירה ושמירה על עניין בהרצאה שאוב מעולם הקולנוע.
בכל סרט טוב יש שילוב בין קטעים שמצולמים מרחוק ומראים לנו פרספקטיבה רחבה (תמונת כל חיות הסוואנה משתחוות למופאסה על רקע הנוף האפריקאי ב'מלך האריות'), לצד רגעי קלוז-אפ על הפנים של הגיבור והדרמה הפנימית שמתרחשת בהם (הפנים של סקאר כשהוא זומם משהו איום, באותו סרט).
השילוב הזה נותן לנו סוגים מגוונים של מידע ומאפשר לנו לחוות את הסיפור מכמה נקודות מבט. הוא גם מספר לנו בכל רגע במה להתמקד.
גם כשאין לנו אפקטים קולנועיים משוכללים, אין סיבה להעביר את כל המצגת/הרצאה באותו מרחק מהעדשה. אין סיבה לעבור על כל השקפים באותו קצב בדיוק. הרי יש נושאים יותר מהותיים ופחות. אנחנו ממליצים לכם לבחור תכנים מסוימים שאליהם תיכנסו לעומק, בזום-אין, ותתנו לגביהם פירוט; ואילו קטעים אחרים בהרצאה יועברו מרחוק, בלי פוקוס על כל הפרטים. זהו כלי שתורם לעניין וגם לרלוונטיות של ההרצאה עבור הקהל: מדגישים ומפרטים רק את מה שממש נותן ערך.   

4. תנו לקהל לנשום מדי פעם! וגם לעצמכם
כן כן. קראתם נכון. בדיוק כמו שאף אחד לא אוהב שגוררים אותו על פני 15 מדינות ב 4 ימים רק כדי להספיק, ככה קהל לא נהנה מפרזנטציה דחוסה מדי באינספור פריטי מידע. לתת ערך זה כמובן חשוב מאד, אבל במידה. תוודאו שגם אתם וגם הקהל שלכם מסוגלים לעמוד בקצב המידע ולהספיק לעכל את מה שקורה לפני שקופצים לדבר הבא. אגיד את זה בבירור: רגע של פאוזה שקטה במהלך הרצאה הוא מבורך ורצוי. אל תחששו ליצור רגעים כאלה מדי פעם.

5. מותר ורצוי להביא את עצמכם לידי ביטוי יחד עם התוכן.
כאן הדימוי של הטיול המאורגן אולי עוזר לנו להפנים את העניין. נכון שאחד הדברים שהכי משפיעים על הצלחת טיול מאורגן הוא המדריך? נכון שמדריך כיפי וזורם, אחד שקשוב לקהל שלו, יכול ממש 'לעשות את הטיול'? אז זה נכון גם בפרזנטציה.
הרבה אנשים מניחים שהם אמורים להיות פורמאליים בפרזנטציה, קצת כמו מגישי חדשות. ברוב רובם של המקרים זו טעות! הקהל שלכם רוצה לראות בנאדם חי על הבמה. תרשו לעצמכם לעשות את הדברים בדרך שלכם ותראו איזה ניסים יתחילו לקרות