איך להישאר אותנטי מול טלפרומפטר?

בשבוע שעבר חברה שלחה לי סרטון שיווקי שלה עם שאלה: "מה לא עובד כאן? קשה לי לשים את האצבע.." לא הייתי צריכה יותר מ-5 שניות כדי לענות. התשובה, כמו בעוד הרבה מקרים, היתה הטלפרומפטר.

יש משהו מאד מפתה במכשיר הפלאי שמזרים לך את הטקסט לתוך הפה מילה אחר מילה. אבל אם לא עובדים עם הלפרומפטר נכון – הרווח יהפוך להפסד, וייצאו לך סרטונים יבשים, שלא עושים את מה שהם נועדו לעשות: ליצור חיבור עם הקהל שלך.

מה הבעיה? או: למה זה קורה?

טוב, כשאתם מקריאים מילים מתוך טלפרומפטר זה פשוט נראה ומרגיש אחרת מאשר לראות אתכם מדברים את מה שיש לכם לומר, כמו במציאות. בואו נפרק את זה להיבטים ספציפיים (שאת כולם הקהל שלך רואה או מרגיש בחושים שלו):

  1. קצב דיבור. מן הסתם, הפרומפטר זורם בקצב אחיד. כל מילה, כל משפט, כל פיסקה נאמרים באותו מקצב. זו בעיה כי אף אחד לא מדבר ככה במציאות.

  2. דיבור ללא הדגשות. בהקראה של טקסט, הרבה אנשים מאבדים קשר עם מהותו של המסר, ופשוט אומרים את כל הטקסט עם אותה אינטונציה ובלי הדגשה מיוחדת.

  3. דיבור ללא רגשות. כשאדם עסוק בלהקריא טקסט, אנחנו רואים אותו עסוק בלהקריא טקסט ולא בתקשורת עם קהל כמו להלהיב, לסחוף, לרגש… בעבודה עם פרומפטר יש נטייה לדבר מהראש ולא מהלב. וככה זה גם עובר, בלי לגעת ובלי להשפיע.

  4. קיבוע של המבט על אותה נקודה 100% מהזמן. זה נראה ומרגיש שונה מדיבור רגיל, שבו בלי לשים לב הפנים שלנו כל הזמן נמצאות בתנועה עדינה: מחשבה מסוימת לוקחת את הפוקוס שלנו 5מעלות ימינה, תובנה אחרת מניעה אותנו 2 מעלות שמאלה, והמבט זז בניואנסים קטנים. כשהתנועה הזו לא קיימת זה פשוט מרגיש קצת מוזר.

אז מה עושים? איך אפשר אחרת?

קודם כל -ברור שאפשר אחרת! עם קצת מודעות וקצת תרגול אפשר לעקוף את המכשולים ולהנות מיתרונות הטלפרומפטר בלי לפספס את האותנטיות הייחודית שלכם.

הנה 5 טיפים לאותנטיות בעבודה עם טלפרומפטר:

  1. חימום פיזי. אל תוותרו על חימום שבו תרקדו, תקפצו, תנענעו את האגן – כל מה שצריך כדי להזכיר לגוף שלכם שהוא קיים וחי! זה יפעפע לתוך ההופעה ויכניס חיים בין ובתוך המילים.

  2. עבודה חכמה עם רווחים. אין סיבה שלא לשחק עם המרווחים בין השורות ובין המילים, כך שהמקצב שלכם יהיה דינמי ומעניין. איפה שיש מסר חשוב במיוחד, תדאגו להכניס רווח כפול, לפני ו/או אחרי. במעבר בין נושאים, שימו רווח של כמה שורות כדי שתהיה לכם (וגם לקהל שלכם) הפסקת נשימה טובה. את אותו עקרון אפשר ליישם גם כשמדובר במילה שאתם רוצים להדגיש: שימו אותה

    בשורה נפרדת,
    שיהיה לכם משך זמן להדגיש אותה אם צריך.
    תתפלאו כמה הבדל זה יכול לעשות בתוצאה!

  3. להכין את ההדגשות מראש. כשאתם מכינים את הטקסט לסרטון, חפשו את כל המילים / המושגים / המשפטים שממש ממש חשובים – נו אתם יודעים – המילים שמחזיקות את לב העניין, ותדאגו להקדיש להן תשומת לב מיוחדת. כשתדברו את הטקסט יהיה לכם קל יותר לזכור להדגיש אותן.

  4. להתחבר ולדבר מתוך כוונה פנימית. לפני שאתם מתחילים לצלם, קחו רגע לעצום עיניים ולהתחבר לסיבה שבגללה הסרטון נוצר. מהו המסר, הערך, המתנה שחשוב לכם להעביר הלאה. שאלה שכדאי לשאול את עצמכם היא: מה אני רוצה שהצופה ירגיש?
    אם אתם רוצים שהצופה יתרגש – דברו בהתרגשות. אם המטרה היא להלהיב – תתלהבו! וכו'. תזכרו: הכוונה הפנימית הרבה יותר חשובה וחזקה מהמילים שעל המסך.

  5. לפעול עם הגוף כמו בשיחה רגילה. אנחנו בעצם צריכים לשחזר משהו שנסגר בגלל פעולת ההקראה שמפעילה בעיקר את הראש ופחות את הגוף. עצם המודעות לעניין היא התחלה. לפעמים כדאי להיעזר באיש מקצוע או חבר/ה כדי להזכיר לנו לזוז רגיל. לאט לאט זה יבוא לכם יותר בטבעיות.

בסופו של דבר חשוב לזכור מי 'עובד' בשביל מי: הפרומפטר משרת אתכם, לא ההפך.
אם ברגע מסוים בא לכם לומר משהו שלא מופיע בטלפרומפטר – תרגישו חופשי לעשות את זה! לפעמים המסרים הכי מדויקים הם אלה שלא יכולנו לתכנן מראש.

כמו כל מיומנות חדשה, ייתכן שתצטרכו כמה חזרות לפני שההופעה שלכם תיראה אותנטית לגמרי. זה שווה את המאמץ!

>>למידע על הקורסים הקרובים של המעבדה לדיבור מול קהל

איך להישאר אותנטי מול טלפרומפטר?