להבין חרדה חברתית או פחד-קהל: מודל הרמזור או מערכת ההתרעות שלך
אם אתם מכירים את החוויה של חרדה איומה, פחד משתק, דופק מטורף או יובש בפה גם כשלא קורה שום דבר באמת מפחיד סביבך – ממש כדאי לכם להמשיך לקרוא.
המאמר הזה שעוסק בהתמודדות עם חרדות חברתיות, יבהיר לכם מה קורה במוח ובגוף כשאנחנו מטורגרים, למה ממש לא עוזר להתעצבן, או להגיד לעצמנו שזה כלום, ואיך כדאי ונכון לעבוד כך שמשהו באמת ישתנה.
מסתבר שיש קשר ממש חזק בין תחושת הביטחון הבסיסי שלנו ברגע נתון לבין היכולות התקשורתיות.
יש לנו לקוח ששמו אמיר. הוא מנהל בכיר בחברת הייטק. אדם מאד תקשורתי, כריזמטי ומשפיע. כשהוא באחד על אחד אנשים נמסים מולו. אבל, כשהוא צריך לדבר מול צוות ההנהלה הראשית, משהו משתנה.
בין רגע הוא הופך לאדם שהדיבור שלו קצר ומהיר, הבעת הפנים נהיית יבשה, הדופק עולה בטירוף, הוא לא מאמין שזה קורה לו.
למה זה קורה?? בואו נבין מה הסיפור של חרדות חברתיות ופחדים מקהל…
התמודדות עם חרדות – מערכת ההתרעות – מודל הרמזור
הידע שאתם עומדים לקרוא לקוח מתוך התיאוריה הפוליואגאלית של סטיבן פורג'ס. 
יש לנו בגוף מערכת התרעות, שבודקת בכל רגע נתון עד כמה אנחנו במצב בטוח או בסכנה.
אפשר להתבונן על שלושה מצבים, שלושה סוגי התרעות שבהתאם לצבע ההתרעה ככה התפקוד שלנו ממש משתנה, בלי שיש לנו על זה שליטה מודעת.
יש 3 סוגי התראות במצבי חרדה – אפשר לחשוב על זה כמו רמזור, שעובר בין הצבעים ירוק, צהוב ואדום.
רמזור ירוק – הכל בסדר, אנחנו בטוחים.
למצב הזה קוראים גם מוד אינטראקציה חברתית (Social engagement), במוד הזה, הניאו-קורטקס שלנו פועל בחופשיות.
האינטילגנציה שלנו זמינה לנו, המילים זורמות בפה, יש קשר עין, נשימה טובה, הניסוחים רהוטים, הבעות הפנים שלנו הן במנעד רחב, יש לנו אפשרות לדבר במנעד רחב של קולות, של מעברים, של טונים.
הדופק רגוע העיניים קולטות את כל המרחב בנינוחות בלי להתרוצץ, כמו כשמסתכלים על נוף יפה.
סביר להניח שככה זה מרגיש לכם כשאתם בשיחת אחד על אחד עם אדם קרוב.
רמזור צהוב – איום אפשרי. כמו התרעה בטחונית.
במצב כזה המוח ה-יונקי שלנו נכנס לפעולה, ומערכת ה Fight or Flight היא המערכת השלטת.
זה אומר שהגוף שלנו נדרך לפעולה פיזית, ושהמילים והרעיונות שלנו הם לא הדבר הכי חשוב כרגע.
ולכן, ברמזור צהוב היכולות התקשורתיות שלנו יותר דומות לשל זברה מאשר של בן אדם…
קשר העין נעלם, הדיבור נהיה מהיר וכמובן שהנשימה שטוחה. אולי הדופק עולה, יש תחושות כמו זיעה, בלגן בבטן, רעד בידיים ועוד – כל מה שאנחנו קוראים לו 'חרדה'.
האמת שרמזור צהוב הוא מצב מאד שכיח בחברה שלנו, אנחנו חיים בעידן של מתח מוגבר ועוררות גבוהה. המון אנשים חווים את החרדה, או את הרמזור הצהוב, לפני ובמהלך מצבים שבהם חשוב לנו להצליח או כשאנחנו במצב שמזכיר לנו ארוע מפחיד שקרה פעם.
רמזור אדום – סכנת חיים מיידית
נמר עומד לטרוף אותנו, ואין לנו סיכוי לברוח או להילחם. במקרה כזה המערכת מיד מכניסה אותנו לפריז, קיפאון, התנתקות מהגוף. זה המוח ה-זוחלי, הקדום, ששולט בעניינים.
זו תופעה שאנשים חווים במצבי טראומה קשים כמו הלם קרב או אונס, אבל גם סרטון קשה מהטיקטוק או דיבור מול קהל עלול להיות טריגר. ואנחנו פשוט מתנתקים, לא מרגישים יותר.
זה יכול להרגיש כמו חוויה חוץ גופית: "דיברתי אבל אני לא זוכרת כלום", או שנכנסים לבלק אאוט. משהו לא מחובר.
מה אפשר להבין ממודל הרמזור על חרדה חברתית או פחד-קהל?
בנוגע להתמודדות עם חרדה חברתית ובהתאם למצב הרמזור שלנו, כך ההתנהגות שלנו משתנה.
אם אני ברמזור צהוב או אדום – יהיה לי קשה לתקשר עם אחרים או להיות בפוקוס על משימה של הראש.
ככה אנחנו בנויים.
היכולת שלנו לקיים תקשורת בין אישית, דיבור מול קהל או לשמור על פוקוס ונוכחות ממש תלויה ביכולת שלנו לחזור בכל פעם מחדש אל הרמזור הירוק, כלומר להרגיש בנוח ולהירגע בקשר למה שעומד לקרות.
וזה ממש אפשרי, כשעובדים בצורה חכמה עם הגוף.
עכשיו, שאתם מבינים את מערכת ההתרעות, אתם בטח שואלים את עצמכם שתי שאלות:
- אוקי אז למה זה קורה לי? מה גורם לי להגיב לישיבת צוות כמו אל נמר טורף ביער? האזינו לפרק ותבינו מהי בושה עצמית ואיך היא קשורה לפחד קהל.
- איך עוברים במהירות מרמזור אדום או צהוב מהבהב לרמזור ירוק? האזינו לפרק על איך לצאת מהלופ של החרדה דרך הגוף?
מזמינים אותך לתהליכי עומק של טיפול בחרדה והתמודדות עם חרדה שבהם מבססים בטחון עצמי ואותנטיות מול אחרים, בכל סיטואציה חברתית או בהופעה מול קהל.
למידע על קורס המעבדה לדיבור מול קהל או על תהליכים אישיים.
