בכל אחד מאיתנו יש תהום, זו שמכילה את הפחדים הכי איומים.
מפגש עם התהום הופך לנו את הבטן ומכווץ את הלב תוך שניות.
לתהום יש שמות מגוונים אבל היא תמיד קשורה להישרדות.
בשביל אדם אחד התהום היא החשש לבריאות היקרים לו.
אצל אחר זה הפחד שיכעסו עליו, או חשש מפני דחייה.
לפעמים התהום היא הפחד מפני כישלון.
פחד קהל נוצר כשמשהו בלהופיע מול אנשים מפגיש אותנו עם התהום שלנו, ומערבב אותנו לגמרי.
לרוב מדובר בחיבור שנוצר לפני הרבה שנים, ונשאר לנו בגוף.
תבנית פעולה.
אין לזה שום קשר להגיון או לפרופורציה.
לכן לא כל כך עוזר להגיד לעצמנו אמירות כמו 'הם בסך הכל העובדים שלך' או 'את יודעת יותר מהם' או 'אין לך מה לחשוש'.
בעבודה שלי עם אנשים שחווים פחד קהל, קודם כל מתוודעים לחיבור הזה ולמאפיינים שלו.
מתוועדים אל התהום.
לומדים איך הגוף מגיב (קפאון? נימול? תחושת חום? כיווץ?..) ומה בדיוק מפעיל את התגובה הזאת.
אנחנו פותחים לגוף דרכי תגובה חדשות.
מלמדים אותו שיש אופציה.
בעצם מרחיקים אותו מהתהום.
נותנים לגוף לקחת שליטה על המצב.
ולמרבה הפלא הפחד ההישרדותי נרגע.
לקריאה בהרחבה על איך להתגבר על פחד קהל לחצו על הלינק.
